קול קורא | חֲפֵצִים שְׁקֵטִים

קול קורא לנשים להשתתף בפרויקט הגמר שלי

בפרויקט הגמר שלי בבצלאל, אני יוצאת למסע של זהות דרך החפצים השקטים שלנו.יש חפצים, שאין, שלא זורקים.לא כי צריך אותם. לא כי משתמשים בהם. לפעמים אנחנו אפילו לא נוגעות בהם,אבל משהו בהם ובנו נשאר ונאחז בשקט.

כלי קוביות הסוכר של סבתא

זה יכול להיות סיר בישול ישן של סבתא,חולצה של מישהי שכבר איננה,שמלה שתלויה בארון כבר עשור,הגינס שכבר לא עולה עלי…קופסה סגורה עם מכתבים מהתיכון,צעצוע של ילד שכבר התגייס,או משהו קטן שעשינו בעצמנו ושמרנו בלי לדעת למה.

אני מזמינה ומחפשת נשים באשר הן, שבא להן להצטרף אליי למסע הזה של דיוקן אישי דרך חפצים שקטים.נשים שמוכנות לעצור לרגע ולהביט בחפצים שהן שומרות –אלה שהוזזו הצידה, הושתקו, שלא נגעת בהם שנים, אבל גם לא נפרדת מהם.

החפצים האלה הם לא רק זיכרון,הם פורטרט.הם עוד שכבה של הזהות שלנו, סוג של המשך טבעי שלנו.הם הדרך שלנו לספר מי אנחנו, בלי הרבה מילים.

יש לך חפצים שקטים?

למי זה מתאים?

לנשים סקרניות, רגישות, מכל הגילאים, מכל קצוות הארץ, שמרגישות שבא להן לצאת למסע דרך החפצים השקטים שלהן, שיש להן חפצים כאלה בבית, או שבא להן לגלות אותם.שאמיצות לשתף את הסיפור שנמצא ביניהן לבין החפצים, בינהן לבין החיים, לשמוע מה יש לחפצים האלו לספר להן. שסקרניות לגלות משהו חדש. מה זה דורש ממך?

• השתתפות בשיחות ובפגישות איתי

• אני מאמינה שגם פגישה או פגישות קבוצתיות של כל משתתפות הפרוייקט

• משימות צילום פשוטות בבית (אין צורך בידע בצילום)

• פתיחות לשתף את סיפורי החפצים (אפשרי גם בסוג של אנונימיות חלקית)

• זמינות לתהליך במהלך חודש מאי - יוני 2025

במידת הצורך לתת את החפצים לצילומי סטודיו ולהצגה בתערוכה.

מבטיחה שנשמור עליהם ממש.

המעיל שתפרנו אמא ואני בהודו, היא בחיים לא לבשה אותו, ואחרי מותה- עבר אליי

מה אני עושה עם כל זה?

החפצים שלך, יחד עם התמונות, הסיפורים ואת, יהפכו לחלק מספר ותערוכה, כחלק מפרוייקט הגמר ותערוכת הגמר של בצלאל 2025. הפרויקט אינו עוסק בהצצה לחיים הפרטיים מתוך סקרנות מציצנית, אני בעיקר רוצה להציע מסע אינטימי ומעמיק של חקירת זהות נשית באמצעות תרבות חומרית. דרך הכלים של צילום, תיעוד, טקסט ועבודת יד, נבחן יחד כיצד חפצים שקטים, מוצנעים, שמורים, משקפים ומעצבים את מי שאנחנו. זוהי קריאה לראות מחדש את מה שהיה שולי או שקוף, ולבחון את הממשק בין זיכרון אישי לבין מבט חברתי, בין הבית הפרטי לבין שאלות של שייכות, גיל, גוף וזהות לוקאלית.

רוצה להצטרף?

מוזמנת למלא את הטופס כאן: https://forms.gle/xTSZmNvndEM6bFXy9 מספר המקומות מוגבל.

או מוזמנת לשלוח לי מייל efrat@efratshani.com

מה אנחנו שומרות – ולמה?

לפעמים, שם מתחיל הסיפור הכי עמוק שלנו.

באהבה ובהתרגשות, 

אפרת